בן גזלה ואליהו, נולד ביום י"ז באייר תשי"ג (2.5.1953) במושב אחיטוב שבעמק חפר. נעוריו של ישראל עברו עליו במשפחה חקלאית, ועד יום מותו שאף לחזור לעבודה חקלאית במשק משלו. ישראל למד בבית-ספר "יכון", וסיים את חטיבת-הביניים. לאחר מכן, הוא למד מסגרות עד גיוסו לצה"ל.

באוגוסט 1971 הצטרף ישראל לשורות צה"ל ושירת בחיל-השריון. את שירותו הוא התחיל כרובאי חרמ"ש, ולאחר הטירונות הועבר לתפקיד ספק-מזון ביחידתו, ששירתה בדרום. לפני מלחמת יום הכיפורים, הועברה יחידתו לצפון הארץ.

ישראל השתתף במלחמת יום הכיפורים, בחזית, בחטיבה 7.

בספטמבר 1974, הוא השתחרר מצה"ל, חזר לעבוד כמסגר בקיבוץ גבעת-חיים ולאחר מכן כטרקטוריסט באיזור חדרה. הוא התחתן ובנה ביתו באור עקיבא, שם נולדו שני ילדיו. מטבעו היה ישראל אדם אופטימי, שמח בחלקו, אוהב את הבריות, אוהב לעזור לזולת מקובל על חבריו וידידיו. את זמנו הפנוי הוא בילה בחיק משפחתו. שכניו בעיירה הכירו אותו כאדם מלא חיים, בעל חוש הומור, עליז, המשרה שמחה סביבו.

בתקופות שבהן שירת במילואים, המשיך ישראל לשרת בחיל-השריון, באספקה. במרס 1981, הוא הועלה לדרגת רב"ט.

יומיים לאחר שפרצו הקרבות של מלחמת שלום הגליל, נקרא ישראל לשירות מילואים. הוא עלה עם יחידתו ללבנון, התקדם בגיזרה המזרחית והגיע עד מבואות ביירות. בליל 14.6.1982, כשחנתה יחידתו באיזור זרוע מוקשים ונפצי-מצרר, עלה ישראל על מוקש ונפצע פצעים אנושים. שבוע ימים הוא נאבק על חייו בבית-החולים, וביום ל' בסיוון תשמ"ב (21.6.1982) נפטר מפצעיו. בן 29 שנים הוא היה במותו.

הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחדרה. ישראל השאיר אחריו רעיה, שני בנים, אם, שלושה אחים ואחות.

שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "רב-טוראי ישראל עבו נתן את חייו למען מולדתו. הוא היה חייל מסור וחבר נאמן, היווה סמל ומופת בנכונותו לעזור ובנאמנות, שבה מילא את כל המשימות שהוטלו עליו".

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "ישראל שירת ביחידה מאז הקמתה בשנת 1975. במשך שירותו הוא התגלה כחבר ורע נאמן, והיה אהודעל חבריו. הוא הצטיין בשירותו ביחידה, ושימש דוגמה ומופת לחיילים בנכונותו לעזור לחבריו".